<h1>הרוקח סימן ק'</h1>
<h2>דף נז.</h2>
במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה לא תצא אשה בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן ולא ברצועות שבראשה משום דבחול לא תטבול בהן עד שתרפם דלמא מתרמיא לה טבילה של מצוה ושריא להו ובעודם מרופים אינן תכשיט ואתי לאתויי.
<h2>דף נט:</h2>
ואסרו לנשים מיני תכשיטים דלמא שלפא ומחויא לנשים שאינן חשובות, אבל נשים חשובות מותרות דלא שכיחא להראות ומלתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן. לכך מנהג נשים שלנו רגילות לצאת בתכשיטין נאים וקיימא לן כר' אליעזר יוצאה אשה בעיר של זהב היא בת נפש וכן בחומר בוטין ובטבעות כסף וזהב ובשרשרות זהב ונזמי האוזן ובזהוב ובמפתח של כסף מדתניא בתוספתא ולא במפתח שבאצבע הא בצואר מותר וחגורות מוזהבות כרב דאמר שרי וכלילא שרי.
יוצאין בשני סרבלין או בשני עורות אם צריך להן אבל אם אינו צריך כי אם לאחד אסור דלא שרינן כל מה שיכול ללבוש כי אם גבי דליקה בפ' כל כתבי (דף ק"כ) אבל שלא במקום דליקה אסור וכן בפ' במה אשה תרי המייני קאמרת ואסורין הן.
<h2>דף ס.</h2>
בתוספתא יוצא האיש בקיסם שבשיניו ובסנדליו לרשות הרבים ואם נפל לא יחזיר ואין צריך לומר שלא ליתן לכתחילה יוצאין בקליפת שום ובקליפת בצלים שעל המכה ואם נפל לא יחזיר ואין צריך לומר שלא ליתן לכתחילה.
לא יצא האיש בסנדל המסומר ולא במנעל אחד ולא בתפילין ולא בקמיע שאינו מומחה ולא בכל כלי זיין ולא בטבעת. יוצא האיש בקמיע שהוא מומחה שריפא ושנה ושילש בין קמיע של עקרין או קמיע שעשה אדם מומחה אפי' חולה שאין בו סכנה. יוצאין בסלע שעל גבי הצינית בת ארעא.
<h2>דף סה.</h2>
בפ' הנודר מן הירק (דף נ"ה) יוצאין בשק עבה לא רועים בלבד אמרו אלא כל אדם. בתוספתא אמר ר' יהודה מעשה בר' טרפון שיצא בלילי שבת לבית המדרש ונתנו לו סדין אחד ואחזו בשתי ידיו ויצא מפני הגשמים. יוצאין בסגוס וביריעה ובמילא ובסקורטיא ובקטבליא מפני הגשמים אבל לא בקופה ובמחצלת.
יוצאה אשה באבן תקומה ובמשקל אבן תקומה לא שעיברה אלא שתתעבר. הבנות יוצאות בחוטין ערביות רעולות מדיות פרופות פורפת על האגוז ועל האבן אבל לא על מטבע ואם מטר יורד לובשת מלבוש עב עליה כההיא דנדרי' בפ' הנודר מן הירק (דף נ"ה) תניא יוצאין בשק עבה וביריעה ובחמילה מפני הגשמים אבל לא בקופה ולא במחצלת.
<h2>דף סו.</h2>
בפ' במה אשה קיימא לן כרבי יוסי. ואין הקיטע יוצא בקב שלו ולא בכסא ולא בסמוכות שלו ולא בקשורי עץ שלו.
<h2>דף קמא:</h2>
בפ' תולין לא תצא אשה במנעל מרופט ולא תצא האשה במנעל חדש ואם יצאתה שעה אחת מבעוד יום מותר.
<h2>דף קמז.</h2>
בפ' חבית אסור לצאת בטלית מקופלת ומונחת על כתפיו. מוקי רבי שמריה לפני יב"א כהן אחד ששכח טליתו בביתו בשבת ושאלו אם יכול להתעטף בביתו כמו חתן תחת המקטורן ולהביאה לעלות בו לדוכן ואמר להשאיל אחר ולנו אמר שמותר הואיל ואם עשה כן בחול קיים מצות ציצית נמצא דרך מלבוש ולא גרע מחתן. ולא במעות הצרורות בסדינו. בפרק הנוטל (דף קמ"ב) המוציא כליו מקופלין ומונחין לו על כתיפו וסנדליו וטבעותיו בידו חייב ואם היה מלובש בהן פטור. בפ' תולין (דף קל"ח) סיינא הוא כובע מהדק ברצועה מותר ואי לא אסור.
